1. |
נו, מילא
03:18
|
|||
|
הוא שורף.
החור הענק שבאמצע הבטן.
הוא דולף
רגשות ישנים.
אבל טוב.
הרי סך הכל זה לגמרי בסדר.
נסתדר.
דברים משתנים.
האמת שטוב לי.
באמת שטוב לי.
ככה הייתי אומר.
לא נורא.
עברה גם תקופה מסויימת של אבל.
נמשכה
איזה כמה ימים.
שיר כאב
עובר לידי, וממשיך עוד ללכת.
אז שקט –
כמו מטוס שממריא.
האמת שטוב לי.
באמת שטוב לי.
ככה הייתי אומר.
זה קרה.
היה ונגמר ואין טעם בעצם
לחטט
בפצעים ישנים.
ככה הייתי אומר.
|
||||
2. |
העיר הלבנה
03:00
|
|||
|
ערפל לבן ורך
באחד מן הימים
כיסה לו את גגות
גורדי השחקים
מכוניות נסעו לאט
עצרו בצד גם לעיתים
בשול הדרך, להביט
בגוונים הנפלאים
כשענן יורד לארץ
הוא חוסם את הגבהים
ובקומה עשרים וארבע
בדירה תשעים ושש
מסתכל אדון למטה
ונלחץ, רועד חושש
במקום בבל בוערת
בעשן שחור סמיך
פיסה של מים מתיישבת
והכל נהיה אביך
כשענן יורד לארץ
הוא חוסם את הגבהים
התקשר, כולו מתוח
אל בניין הכבאים
שלא הרימו השפופרת
מהחלון כולם בוהים
כי כשענן יורד לארץ
וחוסם את הגבהים
מביטים קרוב לקרקע
אל פני האנשים
|
||||
3. |
רעשי רקע
04:07
|
|||
|
הוא שופך את הלב
ויוצא לו רק דם
קצת עוזר לנקות
ובורח
אז חבר מנחם
"זה קורה לכולם"
"?יש לך דוגמאות"
הוא שוכח
זה עניין מתיש, כל הזמן מטופל
"אם היה מרגיש, זה היה "מקולקל
"אם היה מרגיש, זה היה "מקולקל
זה עניין מתיש, כל הזמן מטופל
מן תחושה לפעמים
כמו בריכת ילדים
מיואש במרכז
עם מקדח
מנסה להסביר
אך במקום משפטים
שדה מילים מפורז
מתפתח
זה עניין מתיש, כל הזמן מטופל
"אם היה מרגיש, זה היה "מקולקל
"אם היה מרגיש, זה היה "מקולקל
זה עניין מתיש, כל הזמן מטופל
התמונות בראשו
התכסו באבק
הוא מזמין עוד קנקן
וגונח
זה עניין מתיש, כל הזמן מטופל
"אם היה מרגיש, זה היה "מקולקל
"אם היה מרגיש, זה היה "מקולקל
זה עניין מתיש, כל הזמן מטופל
|
||||
4. |
תקווה חדשה!
03:27
|
|||
|
עוד מעט, תתעורר,
ויהיה יותר טוב.
אחר כך, תתעוור,
אז יהיה יותר טוב.
ומיד לא תזכור
שנים של חושך.
כמו קוסם יעלם,
יתחלף באושר.
"בוא."
הם אומרים לי.
"זאת תקווה חדשה."
"כן."
הם אומרים לי
"יודעים שהיה רע."
אל חשש, יתחלף
כל מה שעברת,
בנקי, באחר,
שעוד לא הכרת.
יש שינוי, יש עתיד,
נתקדם עוד הלאה.
רק תשן, הרדם.
נהדר שקמת.
"בוא."
הם אומרים לי.
"זאת תקווה חדשה."
"כן."
הם אומרים לי
"יודעים שהיה רע."
אסופי, מיותם,
נאסוף הביתה
דף חדש, לא יוכתם
רק תחתום למטה.
"בוא."
הם אומרים לי.
"זאת תקווה חדשה."
"כן."
הם אומרים לי
"יודעים שהיה רע."
|
||||
5. |
קיץ
03:31
|
|||
|
בתוך תנור
שלא משאיר לנשום.
אליו שואב
כוחות לזוז מהמקום.
בין הדמעות
אדי אבק רותחים.
ללא תנועה
בתוך אגלי זיעה צפים.
תחת חמה
הכל נהיר נהיה
רק מחכה
שזעם יעבור,
שיתקרר.
מטר את השרב ישבור.
אז הכאב
טורח להסביר,
איך כל שנה,
דווקא עכשיו שנתי מדיר.
תחת חמה
החמה,
הכל נהיר נהיה.
"את המשקל
סוחב אתה תמיד.
אבל החום -
הוא עוד על המשא מכביד."
תחת חמה
החמה,
הכל נהיר נהיה.
|
||||
6. |
שבירה
03:12
|
|||
|
רק עוד אחד, אחרי זה סיימת.
אחרי זה תוכל לעזוב.
עכשיו זה עכשיו, אחר כך עוד כמה.
אין לָמה לשבת לחשוב.
קצב תופי נקודות שבירה
אליו כל היתר רוקדים.
ובמראה, כל מבט שחולף
הולך משנה הפנים.
מרגע לרגע, בשצף ולחץ
הזרם מושך לפנים.
ואין בי הכוח
אף לא לנווט לצדדים.
שקיעה עשויה מקוים אדומים,
אורה אט דועך אל האופק.
שם אוזניות, אולי אז יפסיק,
לפעום באוזניים הדופק.
צעד אל צעד, ההוא שהיה כאן,
הלך והוחלף לימים,
באיש שמולכם,
שלא מתרגש כבר,
ולא מתעניין בפרטים.
|
||||
7. |
שש בבוקר
03:28
|
|||
|
שוב לילה מול חלון.
השקט הזה
ממכר.
כאב בעיניים
אומר לי לישון.
אני ער.
שוב לילה מול חלון.
השקט הזה
ממכר.
כאב בעיניים
אומר לי לישון.
אני ער.
כל כך מוקדם,
שמאוחר.
כל כך חשוך,
שכבר אור.
כל כך, כל כך,
שהפסקתי לספור.
עוד זריחות ושקיעות
עוברות בין תריסים,
בלי הפסק.
בלחצים ושבירות,
הגוף אט קורס,
מתרסק.
עוד זריחות ושקיעות
עוברות בין תריסים,
בלי הפסק.
בלחצים ושבירות,
הגוף אט קורס,
מתרסק.
כל כך מוקדם,
שמאוחר.
כל כך חשוך,
שכבר אור.
כל כך, כל כך,
שהפסקתי לספור.
אולי אם אלך,
יפסיק כבר לכאוב.
אם אלך יהיה,
לילה טוב.
כל כך מוקדם,
שמאוחר.
כל כך חשוך,
שכבר אור.
כל כך, כל כך,
שהפסקתי לספור.
|
||||
8. |
שדים
03:09
|
|||
|
אורות קטנים חודרים
מבין חריצי דלתות.
כרטיסן קושר אותי.
אומר לי להנות.
ניתן לשמוע מבחוץ עוד,
את קהל המבקרים.
קול פיצוץ, וחריקה,
והנה אנו נעים.
חיוכים משעווה
קופצים מהפינות.
רמקולים שבורים
מנגנים צליל יללות.
והכל בציפוי של דם
מפלסטיק.
אט, הרכבת מאיצה לה.
דוהרים הגלגלים.
והנה פתאום בולמת.
נקרעים החבלים.
אני עף מהקרון.
ומתרסק אל הפינה.
מתכסה כולי, לפתע,
נטיפים של שעווה.
בעוד קם אני ללכת,
בא סיבוב של ילדים.
אז עליהם צווחתי,
והנה הם פוחדים.
תחושת כוח שכזאת,
מהר פיתחתי התמכרות.
ומאז אני יושב כאן,
מחכה בהתרגשות.
חיוכים משעווה
קופצים מהפינות.
רמקולים שבורים
מנגנים צליל יללות.
והכל בציפוי של דם
מפלסטיק.
הרכבת, מסילה לה,
כיוונה ידוע.
יוצרת עוד שדים
מהזן הכי גרוע.
|
||||
9. |
ים של נהרות
02:57
|
|||
|
כלוא בים של נהרות, ואני אגם מקרח
הם אומרים לי זרום עם זה
ואני רק מתבדח
שיחכו מעט, אז יגיע הקיץ
ואני אפשיר ואתפזר לכל הכיוונים
ואין לי מה לומר
אני נסגר
רוצה מכאן הביתה
נהיה כבר מאוחר
אני נזהר
שלא להעליב
בין הרי אנשים אני הולך לאיבוד.
בין סלעי עכבות אני מוצא עצמי לכוד
מחכה רק לחורף
לגשמים שאיתו
שישחררו אותי ואוכל לברוח מפה
ואין לי מה לומר
אני נסגר
רוצה מכאן הביתה
נהיה כבר מאוחר
אני נזהר
שלא להעליב
שוב תוהה אם טעיתי
שוב טוען שעשיתי
החלטה הגיונית ביותר
ובדרך למטה
מסתכל מה נהיה איתם
ומה נהיה ממני
כלוא בים של נהרות
ואני אגם מקרח.
שוקע לאט
לאט...
|
||||
Phonograph Israel
אלון בודק - שירה ולחנים
גל רביב - בס ומילים
שירה מריאש - קלידים
ירדן ירושלמי - גיטרה
If you like Phonograph, you may also like:
As Far As Gardens Go
by Carroll
Spacious, psych-tinged indie rock from Philly; painting in blurry watercolors (but not without percussive headiness).
go to album
The Calming Influence of Teeth
by Boss Keloid
featured on Bandcamp Radio Mar 15, 2024
go to album
Family the Smiling Thrush
by Boss Keloid
featured on Bandcamp Radio Jul 9, 2021
go to album
Invisible People
by Chicano Batman
The psych-soul quartet is back with an album that highlights their unique, layered tropicalia-inspired sound.
go to album
Future Remains [LP]
by Hollow Ship
With its gradually-unspooling grooves and danceable beats, the debut effort from Swedish psych band Hollow Ship entices with every listen.
go to album
Afro-Disco, kosmische, and early house influences come together in a record of slinky Swiss groove.
go to album
The Seattle band work around the edges of shoegaze and dream pop with a rare sense of clarity and momentum.
go to album
